<h1>העיטור אות ש' שלישות גט</h1>
<h2>דף מא.</h2>
גרסינן בפרק האיש מקדש בו ובשלוחו. שליח מנא לן דתנו רבנן ושלח מלמד שהוא עושה שליח כלומר להולכה, ושלחה מלמד שהיא עושה שליח לקבלה, ושלח ושלחה מלמד ששליח עושה שליח בין לקבלה בין להולכה, דקיי"ל שלוחו של אדם כמותו וכי היכי דבעל נותן לה גט בעל כרחה ה"נ שליח. אשכחן בגירושין בקידושין מנ"ל אמר קרא ויצאה והיתה איתקש הויה ליציאה. שמעינן מיהא דשליחות גיטין וקידושין כהדדי נינהו בקבלתן והולכתן.
<h2>דף מג:</h2>
תנן התם (גיטין ס"ד:) נערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה ר' יהודה אומר אין שתי ידים זוכות כאחת אלא אביה ולא היא, וקיימא לן כרבנן. וכל שאינה יכולה לשמור את גיטה אינה יכולה להתגרש לא על ידי אביה ולא על ידי עצמה אתאן לדברי הכל כדגרסינן ביבמות (קי"ג:) ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצתה זו שמשלחה וחוזרת אבל יכולה לשמור את גיטה מתגרשת בקדושי אביה כדאמר רבה צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואינו זוכה לאחרים וכנגדן בקטנה מתגרשת בקדושי אביה. ומסתברא כי היכי דפליגי רבי יהודה ורבנן בנערה הכי פליגי בקטנה שיודעת לשמור את גיטה והאי דפליגי בנערה להודיעך כוחו דר' יהודה. וריש לקיש אמר (קידושין מ"ג:) כמחלוקת בגירושין כך מחלוקת בקדושין בין בנערה בין בקטנה קאמר וסבירא ליה לתנא קמא או היא או אביה. והא דפלוג במאמר בקטנה ונערה דקטנה אין עושין בה מאמר אלא מדעת אביה ונערה בין מדעת עצמה בין מדעת אביה איכא למימר בקטנה שאינה יודעת לשמור גיטה וקידושיה קאמר. ואי נמי יודעת לשמור את גיטה ואין עושין בה מאמר אלא מדעת אביה משום דקטנה במילי דיבמה לא ידעה כלל. וקיימא לן כרבנן דבין היא ובין אביה מקבלין את גיטה ואפילו היא בחיי האב והיא ברשות אביה מתגרשת על ידי עצמה מדגרסינן בקדושין (מ"ד:) בעא מיניה רבא מרב נחמן נערה מהו שתעשה שליח לקבל גיטה מיד בעלה ואמר ליה אין עושה שליח ואותבינן עליה קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה. וקס"ד כשיש לה אב ודייקינן מינה הא נערה הרי זה גט שמע מינה דבקטנה כולי עלמא מודו דמשהגיע גט לידה מגורשת בשיש לה אב דאם איתא תבעי ליה קטנה אי מתגרשת (בקידושי) [בקבלת] עצמה או לא. ועוד כי קא מתרץ לה בחסורי מחסרא וקאמר במה דברים אמורים בשאין לה אב אבל יש לה אב אם אמר אביה צא וקבל לי גיטה אם רצה לחזור לא יחזור הוה ליה למפלג בקטנה אבל אם יש לה אב אפילו הגיע גט לידה אינה מגורשת אלא לאו שמע מינה דפשיטא ליה כל היכא דיכולה לשמור את גיטה מתגרשת בקידושי אביה משהגיע גט לידה אבל שליחות אין לה. ונערה בחיי אביה אין לה שליחות אבל לאחר מיתת אביה משהביאה שתי שערות עושה שליח לקבלה. וקטנה שאינה יודעת לשמור את גיטה אינה מתגרשת אפילו על ידי אביה וכן דעת רבינו שלמה. ואסיקנא מחלוקת בגירושין אבל בקדושין דברי הכל אביה ולא היא וכן הלכתא. אבל רבינו אלפס אמר וכנגדן בקטנה מתגרשת בקדושי אביה פירוש כגון שמת אביה אבל בחיי אביה והיא ברשות אביה אביה מקבל את גיטה ולא היא. ורב האי כתב בתשובה כי פליגי בנערה פליגי אבל קטנה ברשות אביה אינה מתגרשת על ידי עצמה ודברי הכל אביה ולא היא ואפילו יודעת לשמור את גיטה. אבל מן הנשואין או שמת אביה מן האירוסין ויודעת לשמור את גיטה מתגרשת על ידי עצמה וכדתנן כל שאינה יכולה לשמור את גיטה אינה יכולה להתגרש על ידי עצמה אבל על ידי אביה מתגרשת אף על פי שאינה יודעת לשמור את גיטה.
